במרכז ברלין, בלב רובע מיטה (Mitte) ההיסטורי, משתרעת אלכסנדרפלאץ (Alexanderplatz) – כיכר עירונית רחבת ידיים שהברלינאים מכנים בחיבה "אלכס". אלכסנדרפלאץ אינה סתם מרחב ציבורי, היא דפוס הדנ"א של ברלין המודרנית – מקום שבו ההיסטוריה, התרבות והעתיד של העיר מתנגשים ומתמזגים.
מה שהחל בתחילת המאה ה-18 כשוק בקר צנוע, הפך עם השנים למוקד עירוני משמעותי המשקף את כל התהפוכות שעברו על העיר: מתקופת הקיסרות הפרוסית, דרך הרפובליקה של ויימאר, הרייך השלישי, ברלין המזרחית הסוציאליסטית, ועד ברלין המאוחדת והגלובלית של המאה ה-21.
מסחר, התפתחות ושמות משתנים
סיפורה של אלכסנדרפלאץ מתחיל כשוק בשם "אוקסנפלאץ" (כיכר השוורים) בשנת 1700. עם ביקורו של צאר רוסיה אלכסנדר הראשון בברלין בשנת 1805, החליט המלך פרידריך וילהלם השלישי לשנות את שם הכיכר לכבודו.
מנקודה זו, הכיכר החלה להתרחב ולהתפתח לצומת תחבורה ומסחר חשוב. בסוף המאה ה-19, עם הקמת תחנת הרכבת והמטרו, הפכה אלכסנדרפלאץ למוקד עירוני תוסס, ובשנות העשרים של המאה הקודמת – תקופת הזוהר של רפובליקת ויימאר – הייתה למרכז חיי הלילה והבילוי של ברלין.
מלחמת העולם השנייה הותירה את הכיכר הרוסה כמעט לחלוטין, אך תחת השלטון הקומוניסטי של גרמניה המזרחית, היא שוקמה והפכה לסמל הגאווה של המדינה הסוציאליסטית. שדרת קרל-מרקס-אלה המפוארת, גורדי השחקים המודרניסטיים ומגדל הטלוויזיה המרשים נבנו במטרה להפגין את עוצמתה הטכנולוגית והאדריכלית של הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית.
אייקונים אדריכליים וסמלים ויזואליים
כיום, אלכסנדרפלאץ מציעה למבקרים שילוב ייחודי של אדריכלות היסטורית ומודרנית. הנקודה הבולטת ביותר בנוף היא מגדל הטלוויזיה של ברלין (Fernsehturm) – מבנה מרשים בגובה 368 מטרים שנבנה בשנים 1965-1969 ומציע תצפית פנורמית מרהיבה על העיר כולה מגובה של 203 מטרים. המגדל, שניתן לראותו כמעט מכל פינה בברלין, הפך לסמל מובהק של העיר ולאייקון ויזואלי בינלאומי.
סימן היכר נוסף של הכיכר הוא שעון העולם (Weltzeituhr) – פסל קינטי מרשים המציג את הזמן ב-24 אזורי זמן שונים ברחבי העולם. מאז הצבתו ב-1969, הפך השעון לנקודת מפגש פופולרית עבור ברלינאים וכמובן לאתר צילום אהוד על תיירים. בקרבת השעון נמצאת מזרקת ידידות העמים (Brunnen der Völkerfreundschaft) – עוד סמל אופייני לעידן הסוציאליסטי.
הבניין האדום הבולט בקצה הכיכר הוא בית הכלבו ההיסטורי "גלריה קאופהוף" (לשעבר Kaufhaus Centrum Warenhaus, או בקיצור Centrum), המייצג את האדריכלות הסוציאליסטית הקלאסית. לאחרונה עברו חלקים מהכיכר תהליך מודרניזציה, עם הוספת מרכזי קניות חדשים ובנייני משרדים, אך השלטונות משתדלים לשמר את האופי ההיסטורי הייחודי של המקום.
"אלכסנדרפלאץ אינה רק מקום, אלא מצב תודעה – נקודת המפגש בין מזרח ומערב, בין עבר לעתיד"
ברטולד ברכט
אלכסנדרפלאץ – מוקד תרבותי ואמנותי בלב העיר
אלכסנדרפלאץ היא צומת תרבותי משמעותי. כאן נמצא הבית האדום (Rotes Rathaus) – בניין העירייה המרשים של ברלין עם חזיתו הייחודית, ובמרחק הליכה קצר שוכן אי המוזיאונים המפורסם עם אוספיו העשירים. תיאטרון פולקסבונה המוערך ובית הקולנוע בבל מציעים חוויות תרבותיות מרתקות.
הכיכר עצמה מהווה אכסניה לאירועים רבים לאורך השנה: ירידי חג המולד המסורתיים, קונצרטים פתוחים בקיץ, תצוגות אמנות ומיצגים זמניים, ואפילו מסיבות רחוב אקלקטיות במסגרת פסטיבל התרבות של ברלין. בכל רגע נתון, ניתן למצוא אמני רחוב מציגים את כישרונותיהם, החל מנגנים ועד למבצעי להטוטים ואמני גרפיטי.
אלכסנדרפלאץ בתרבות הפופולרית
מעטים המקומות בגרמניה שהשפיעו על התרבות הפופולרית כמו אלכסנדרפלאץ. הרומן המפורסם "ברלין אלכסנדרפלאץ" (1929) מאת אלפרד דבלין – יצירת מופת מודרניסטית המתארת את חייו של פרנץ ביברקופף בברלין של שנות העשרים – העניק לכיכר מעמד מיתולוגי. הספר עובד ב-1980 לסדרת טלוויזיה מצליחה בבימויו של ריינר ורנר פסבינדר, שנחשבת לאחת מפסגות הטלוויזיה הגרמנית.
בשנות ה-70 וה-80, הייתה אלכסנדרפלאץ מוקד למוזיקת פאנק מחתרתית וצעירים מרדניים מברלין המזרחית. הלהקה המפורסמת "דפש מוד" הקליטה חלק מהאלבום "Some Great Reward" באולפנים הסמוכים לכיכר, ודיוויד בואי הזכיר את המקום כמקור השראה לאלבום "הטרילוגיה הברלינאית" שלו. בשנים האחרונות, הכיכר שימשה כלוקיישן בסרטים רבים, בהם "רץ אחרי הלוח", "ג'ייסון בורן" ו"מתעוררת לחיים".
הצטרפו לסיור בברלין בין מזרח למערב >>
מידע מעשי למבקרים וטיפים לחוויה מושלמת
הדרך הקלה ביותר להגיע לאלכסנדרפלאץ היא באמצעות תחבורה ציבורית – הכיכר משמשת כצומת מרכזית של קווי המטרו, הרכבת העירונית והרכבת התחתית. תחנת אלכסנדרפלאץ משרתת את קווי S-Bahn S3, S5, S7, S9, קווי U-Bahn U2, U5, U8, וכן מספר קווי אוטובוס וחשמלית.
למבקשים לחוות את אלכסנדרפלאץ במיטבה, מומלץ להקדיש לפחות חצי יום לסיור באזור. מומלץ להתחיל בביקור במרפסת התצפית של מגדל הטלוויזיה (רצוי לרכוש כרטיסים מראש כדי להימנע מתורים), להמשיך בטיול רגלי דרך הכיכר ולסיים בארוחה באחת המסעדות המקומיות.
חובבי קניות ימצאו באזור את מרכזי הקניות "אלכסה" ו"גלריה קאופהוף", וכן חנויות רבות של מותגים בינלאומיים. למי שמעוניין בחוויה אותנטית יותר, כדאי לחקור את הרחובות הצדדיים המובילים מהכיכר, שם ניתן למצוא גלריות אמנות קטנות, חנויות וינטג' וקפה מקומיים עם אווירה אמיתית של ברלין.
במילים הפותחות את הרומן "ברלין אלכסנדרפלאץ", מסכם אלפרד דבלין את מהותה: "מתחיל הרעש של אלכסנדרפלאץ, הטראם המעוגל דוהר סביב כיכר ההקלודיום, שינוי קווים… אל תוך המולת הכרך הגדול."
הכיכר העמוסה הזו, על כל רבדיה ההיסטוריים, אינה רק אתר תיירותי אלא חוויה תרבותית שלמה, מיקרוקוסמוס של ברלין כולה – נקודת מפגש של עבר, הווה ועתיד, של מסורת וחדשנות, של פוליטיקה ואמנות. עבור המבקר בברלין, ביקור באלכסנדרפלאץ הוא לא רק סימון וי על רשימת אתרי החובה, אלא צוהר אמיתי להבנת נשמתה המורכבת והמרתקת של אחת הערים המרתקות באירופה.
מלונות פופולריים באיזור אלכסנדרפלאץ: